רש"י על יבמות ק״ו ב:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור יבמות ק״ו ב:י״א
11 אָמַר אַבָּיֵי: רָקְקָה וּקְלָטַתּוּ הָרוּחַ — לֹא עָשְׂתָה וְלֹא כְּלוּם. מַאי טַעְמָא — ״וְיָרְקָה בְּפָנָיו״ בָּעֵינַן. הִלְכָּךְ, הוּא אָרוֹךְ וְהִיא גּוּצָה, קְלָטַתְהוּ הָרוּחַ — אִיכָּא ״בְּפָנָיו״. הִיא אֲרוּכָּה וְהוּא גּוּץ — בָּעֵינַן עַד דְּמָטֵי לַהֲדֵי אַפֵּיהּ וַהֲדַר אָזֵיל.
פירוש רש"י על יבמות ק״ו ב:י״א
11 וקלטתו הרוח - לרוק והעבירו שלא בא לפני היבם:
12 איכא בפניו - כיון שיצא מפיה היה בפניו:
13 להדי אפיה - לנגד פניו שיראהו למול פניו קודם שיקלטהו הרוח: